נתיב נקסנדו
ה-Nakasendo, ביפנית – דרך ההר המרכזית, הייתה נתיב יבשתי הררי שחיבר בעבר את אדו (טוקיו של היום) עם קיוטו בתקופת אדו. הדרך היוותה אחת מחמשת הנתיבים הראשיים בתקופה הפאודלית במאות 12-19.
בדומה לדרכים הראשיות האחרות, שימשה דרך הנקסנדו את השלטון המרכזי לנתיב העברת מודיעין, מסרים פוליטיים וכאמצעי פיקוח על הנעשה במדינה, התנועה בה התנהלה ברגל או על גבי סוסים. לא תמיד הורשו כל המעמדות לעבור בה, בתחילה היו אלה המרגלים או שליחי השלטון ורק מאוחר יותר נפתחה גם לסוחרים ופשוטי העם .
אורך הדרך כ 540 ק"מ לאורכה עיירות דואר, בתי עץ עתיקים, טחנות לטחינת אורז ישנות הפועלות באמצעות גלגלי מים, יערות מסתוריים, מפלים קטנים והרבה שקט…ההליכה במסלול מאפשרת תחושה של יפן של פעם וחזרה בזמן לתקופת הסמוראים אז הייתה הדרך שוקקת חיים ואנשים. לחציית הדרך כולה נדרשו כ 20 ימי הליכה מקיוטו שבמערב דרך מחוזות בצפון ועד אדו (טוקיו) שבמזרח.
חלק מהמסלול עבר בהרים של מחוזות גיפו ונגאנו במרכז יפן והיה ידוע בשם קיסוג'י, או כביש קיסו. הקטע הזה של המסלול ידוע ביערות ירוקים, נחלים צלולים, כפרים וחוות כפריות נידחות שנותרו כמעט ללא השפעה של העולם המודרני. אורכה של דרך קיסו 85 קילומטר, נמצא בה עיירות דואר שנוצרו אז עבור העוברים והשבים להעברת הודעות .
ככלל נתיב הנאקסנדו היה נכס יקר ערך לשוגונת טוקוגאווה בתקופת אדו שכן הוא סיפק לשוגון ולממשלתו את רשת התקשורת הדרושה לייצוב המדינה ולשלוט בשלום.
כיום, רוב הדרך המקורית הפכה לכבישים, חלקם מהירים ומודרניים אולם עדין ניתן לצעוד בחלק מהמסלול המקורי שבעמק קיסו. מסלול הטרקים מסומן וניתן לצעוד בה ממסלולי יום ועד מספר ימים, לשלב עצירות מנוחה, אוכל ואף לינה בכפרים שעל המסלול.
