שבטי ההרים בצפון תאילנד

כמו בצבא גם טיול בתאילנד מחולק פחות או יותר ל 3 חלקים  , בנגקוק והמרכז, צפון ודרום .

צפון תאילנד מאופיין  בנוף ההרי קסום, חורש עד, מפלים , מקדשים , מסלולי הליכה וכמובן בשבטים בני קבוצות אתניות שונות המתגוררים שם בכפרים הפזורים בכל צפון המדינה.

ככלל מדובר בקבוצות מיעוטים אתניים אשר הגרו מלאוס, סין ובורמה, הגיעו  בתקופות שונות להתיישב בהרים שבצפון תאילנד ולכן מכונים “שבטי ההרים “.

מסורתית הם מגדלים גידולי שדה ואורז אולם מקור פרנסתם העיקרי  בתקופות העבר היה גידול האופיום עד אשר בשנות ה60 הוא הוצע אל מחוץ לחוק.  בעזרת הממשלה והפרוייקטים של בית המלוכה הם עברו לגידולי קפה , אורז  ותותים וממשלת תאילנד מאפשרת להם  להם לשמר על אורחות חייהם עפ בחירתם .

דת –  מרביתם אנמיסטים שלא רוצים לפגוע ברוחות ואימצו לצד אמונתם ברוחות גם את הבודהיזם ואת הנצרות .

שפה – למרבית השבטים אין שפה כתובה משלהם ולכן ההסטוריה והתרבות שלהם מתועדים בצורה גרועה. קבוצות שהושפעו מהתרבות הסינית כמו המונג משתמשים בסימניות הסיניות כדי לשמר סיפורים ושירים, קבוצות אחרות כמו הקארן תרגמו את שפתם באמצעות ה אלף בית הרומי ע”י המסיונרים .

עבודות יד – מרבית שבטי הרים מיומנים מאד באריגה בצביע כותנה ליצירת בגדים, צעיפים , תיקים ועוד. חלקם צורפים מעולים ועבודות יד רבות נמצא בשווקים ברחבי תאילנד.

7 קבוצות עיקריות –

KAREN,AKHE,HMONG,MIEN,LAHU,LISU, PALAUNG

כל קבוצה ומנהגיה,תלבושת מסורתית , מנהגים ושפה.

KAREN

הקבוצה הגדולה ביותר , מונים כ 1 מליון איש .מקורם מטיבט, דרך בורמה הגיעו לצפון תאילנד. בתוכם כמה תתי קבוצות  לכל תת קבוצה , שפה ומנהגים משלהם , פזורים  ברחבי צפון תאילנד. הם השבט היחיד המשתמש בפילים לעבודה וזה היה כך משחר ההסטוריה שלהם. רוב  מאלפי הפילים בצפון תאילנד מוצאם משבט הקארן .

AKHA 

רובם מוצאם מחבל יונאן שבדרום סין . הגרו לתאילנד בתחילת המאה ה 20 , מונים כ 80,000 איש שחיים בתאילנד. אין להם מסורת כתובה , או כתב יד שלהם . אנמיסטים ומאמינים בעולם הרוחות, בכפרים שלהם שערים המפרידים בין עולם הרוחות לעולם המציאות . השערים קדושים ואסור לגעת בהם מחשש להפריע לרוחות ולמזל רע .  הכניסות לכפרי האקא מצויידות בשער עץ מעוטר בגילופים משוכללים של גבר ואישה . השערים מתפקדים להדוף רוחות רעות ולפתות רוחות חיוביות . הסטורית הם גידלו גם אופיום עד שיצא אל מחוץ לחוק. כיום עוסקים בגידולי שדה מסורתיים , אורז , תירס ,פולי סויה וירקות .

HMONG HILL TRIBE

מכונים גם MEO , הם קבוצת שבטי ההרים השנייה בגודלה בתאילנד. מקורם אף הוא בדרום סין. כיום נמצאים במספרים גדולים בלאוס, וויטנאם ומיאנמר.   בצפון תאילנד נמצא ריכוז גבוהה באזור MAESALONG שבפרובנציית צ’אנג ראי .  הם ידועים בטכניקות של צביעת בטיק וריקמה צבעונית ומצליחים מאד מסחרית ביחס לקבוצות אחרות בצפון תאילנד. את הכפרים שלהם ניתן לזהות די בקלות , הם בנויים בגובה הקרקע שלא כמו אצל שבטי ההרים האחרים שם הבתים בנויים על קלונסאות ומוגבהים מעל הקרקע.

LAWA HILL TRIBE

שייכים כפי הנראה לממלכת הקמר שבקמבודיה, הגרו לתאילנד במאות 11-12 והתישבו בצפון עוד לפני שיישבו את מרכז המדינה התושבים של ממלכת סיאם . מתגוררים ברובם במחוז צ’אנג ראי בצפון מערב תאילנד. מסורתית עסקו בגידול אורז וגידולי שדה אחרים  אולם עם השנים התערו במדינה ורבים מהם חיים בערים ועוסקים במקצועות ועיסוקים עירוניים . מנהגי התרבות המקורית שלהם הטשטשו ועם השנים הם נטמעו ואמצו את רוב מנהגי התרבות התאילנדית אך עדיין נותרו סממני לבוש אותם הם משמרים .

LAHU HILL TRIBE

בבורמזית משמעות השם היא “צייד” כיוון שהם  ידועים בכישורי הצייד המפותחים שלהם.קיימים  5 תתי קבוצות –

WHITE LAHU,LAHU SHELEH RED LAHU,YELLOW LAHU,BLACK LAHU

השפה המדוברת היא שפתם המסורתית אולם השפה הכתובה מבוססת על האותיות התאילנדיות .

80% מבני השבט שייכים ל – BLACK KAHU , ממוקמים באזורים צ’אנג ראי וצ’אנג מאי והלבוש אופייני להם הוא בעיקר בצבעי שחור ואדום .

LISU HILLTRIBE

מקורם כפי הנראה בטיבט וכמו שבטים אחרים היגרו לדרום סין ומשם לצפון תאילנד מיאנמר והודו. גם להם לבוש מסורתי המאפיין אותם . הנשים לובשות טוניקות באורך הברך בצבעים אדום כחול וירוק , חגורה רחבה שחורה ומכנסים כחולים . הגברים לובשים מכנסיים רחבים וחולצות לבנות עם שרוולים ארוים . כמו אצל מרבית שבטי ההרים האחרים אין להם שפה כתובה משלהם. במהלך השנים סייעו להם המסיונרים הנוצרים לכתוב את שפתם בעזרת האלף בית הלטיני , כתוצאה מכך רוב אנשי שבט הליסו של ימינו הם נוצרים המקיימים במקביל אמונות  מסורתיות .

 

 

 

רעיונות מגניבים לבילוי בבנגקוק

 

רעיונות מגניבים לבילוי בבנגקוק (חלק 1 )

   (נכתב בימי קורונה בתקווה לימים יפים יותר…)

למי שכבר ביקר וחווה את המקומות המוכרים, או למי שהתאהב בעיר הזו כמוני, למי שסקרן וכבר מבין שהעיר המטורפת הזו פנים רבות לה. כמו בצל, ככל שנקלף עוד קליפה ועוד קליפה נגלה עוד פינה ועוד צד בעיר שהיא כל כך מגוונת . שילוב של ישן עם חדש, מסורת וקידמה, היפסטריות ורטרו, כל מטבחי העולם מיוצגים כאן בכבוד  כשבראש המטבח התאילנדי המופלא.  יש בה פשוט מהכל .

ריכזתי כאן מספר “פינות” שיכולות לצבוע לכם את הביקור בעיר בעוד כמה  מקומות מדליקים .

  • בית ג’ים תומפסון JIM THOMPSONS HOUSE

https://travelhappy.info/thailand/the-mystery-of-jim-thompsons-house/

ביתו של ג’ים תומפסון הוא מוזיאון בבנגקוק. זהו קומפלקס של שבעה מבנים תאילנדים שונים שליקט איש העסקים האמריקאי ג’ים ת’ומפסון מכל רחבי תאילנד בשנות ה-50 וה-60 ואחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בתאילנד.  בשעה  שתומפסון פיתח את חברת המשי שלו וקידם מאד את תעשיית המשי בתאילנד, הוא גם נעשה אספן של אמנות דרום-מזרח אסיה שבאותה תקופה לא הייתה ידועה במיוחד בעולם. הוא בנה אוסף גדול של אמנות בודהיסטית וחילונית, לא רק מתאילנד, אלא גם ממיאנמרקמבודיה ולאוס,  ארצות אליהן הוא נסע לעיתים תכופות למסעות קניות.  בשנת 1958 החל בבניית  בית חדש שיציג לראווה את אוסף האמנות שלו, הוא הרכיב את הבית משישה בתים תאילנדיים עתיקים שהובאו לבנגקוק מכל רחבי תאילנד.

לצד המוזיאון, חנות בה נמכרים מוצרי המשי של המותג ג’ים תומפסון ומסעדה נחמדה להתרענן בה אחרי הביקור.

מיקום – לא רחוק מה MBK , ממש מעבר לכביש .

  • הבית הצהוב YELO HOUSE

נמצא בסמוך לבית ג’ים תומפסון, גלריה\ מסעדה בעיצוב עכשווי ,  בגלריה תערוכות ומיצגים מתחלפים ובמסעדה מוגש אוכל תאילנדי במחירים סבירים ביותר.

  • ציורי רחוב

גם בבנגקוק כמו בערים רבות בעולם קיימת הסצינה של ציורו הרחוב. למי שמעוניין לטעום מהשכונות הצדדיות בעיר, ממש ליד תחנת הרכבת RATCHATHEWI  , רחוב שכולו ציורי רחוב של אומנים מוכשרים .

 טיול אופנים בריאה הירוקה של בגקוק BANG KRACHAO

לכל מי שמבקש הפוגה מהעיר הצפופה, כל מה שצריך הוא לעבור לצידו השני של נהר הצ’או פראייה. שטח חקלאי ברובו , 16 קמ”ר של יערות מנגרובים, חצרות בתים קטנות ושבילים העוברים מעלהתעלות . תוכלו למצא שוקצף, מקדשים בודהיסטים עתיקים בני 250 שנה ועוד.  כייף גדול לשכור אופניים ופשוט לדווש בתוך כל הטוב הזה ולא תאמינו שאתם נמצאים בחלק של העיר שהיא אחת הסואנות בעולם .

איך מגיעים  – בסירת לונג טייל אפשר ממזח Wat Klongtoey Pier ל – Kamnan Khao Pier בשייט של כ 5 דקות . עם ההגעה ניתן לשכור אופנים במקום בעלות של 80 בהט ליום .

עוד דרך להגיע – ברכבת העילית BTS לתחנת BANG NA ומשם במונית ל WAT BANG NA NORKPIER משם בשייט קצר.

עד כאן הפעם המשך בחלק 2 .

 

ויטנאם – אל המקומות הפחות מוכרים (חלק 1)

 

בעוד שמרבית מסלולי הטיול ויטנאם  עוברים  פחות או יותר באותם המקומות, למי שהזמן מצוי בידו ומעוניין לחוות אתרים מדהימים אחרים פחות מוכרים ופחות,”שחוקים”  שווה לקרא את הבלוג הבא  (אגב, נכתב בימי קורונה וליום שאחרי…).

  • שמורת BA BEBA BE NATIONAL PARK

שמורת BA BE  נמצאת במרחק 240 קמ צפונית להאנוי ( כ 5 שעות נסיעה)   בפרובנצית BAC CAN    למעלה מ 23,000 דונם של מפלים, נהרות, עמקים, אגמים ומערות הנמצאים למרגלות פסגות הרים מרשימים וקהילות של קבוצות אתניות מגוונות. בלב השמורה  נמצא אגם בה בה , אגם של מים מתוקים המורכב למעשה מ-  3 אגמים המקושרים בתעלות רחבות, האגם רגוע תמיד ולכן השייט בסירה נינוח ועובר על פני נופים קסומים .   הזמן הטוב ביותר לבקר באגם הוא בעונה היבשה (חורף ואביב) ובפסטיבל ה LONG TONG  בתחילת פברואר המתרחש בכל כפרי האזור, אז כולם יוצאים בתהלוכות, ריקודים ומופעים ססגוניים.   מומלץ לבלות באזור 2-3 ימים בטרייקים למפלים ולמערות, שייט באגם וביקורים בין הכפרים . הלינה לרוב בכפרים בתנאי HOME STAY ולאחרונה נחנך במקום גם מלון ברמת 4* .

  • שמורת PHONG NHA-KE BANG

דרומית להאנוי, כשעה וחצי טיסה אל העיר דונג הוי ממנה יוצאים אל שמורת פונג נה – Phong Nha-Ke Bang. אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, 885 קמ”ר של ג’ונגלים לא נגועים בתוכם האזור הקארסטי העתיק ביותר באסיה (גילו כ 400 מליון שנה) .

הפארק הלאומי זכה לעלות לכותרות של UNESCO בשנת 2009 כאשר המערה SON DOONG נגלתה לראשונה והוכתרה בתור במערה הגדולה ביותר בעולם.  בשמורה רשת מערות בגדלים שונים, למערת PHONG NHA  הכניסה היא בעזרת סירה ולאורך ק”מ וחצי מתגלה מערת נטיפים ענקית ומראה מרהיב של תצורות סלע ונטיפים. ביציאה החוצה מהמערה מטפסים עשרות מדרגות אל המערה היבשה Thien Duong  – Paradise Cave. המערה נמצאת מעל פני הימים וממנה בתצפית מרהיבה על האזור כולו על הנהר והשדות הירוקים של כפר סון. במערה עצמה שבילי עץ מסודרים וצורות מרהיבות של נטיפים וזקיפים.

מערה נוספת מעניינת היא DARK CAVE – הכניסה אליה בגלישה על אומגה ארוכה מעל נהר CHAY – חוויה מטורפת.
ישנן מערות נוספות באזור ונדרשים מספר ימים על מנת לבקר בכולן. על מנת להגיע למערת SON DOONG למשל, נדרשים 5 ימי הליכה .

  • פרובינציית HA GIANG

אחד המסלולים היפים והידועים בוויאטנם הוא פרובינציית האג’אן , המסלול המוכר שם ידוע בקרב המטיילים הישראלים בשם ה- הלופ . המסלול מגיע עד לנקודה הצפונית במדינה בגבול עם סין, כאשר הנסיעה היא בכבישים מפותלים בתוך נוף עוצמתי ומרהיב של טרסות אורז, הרים ועמקים, כפרים ומפלים ונקודות תצפית אין ספור שאף תמונה לא יכולה להעביר. העיירה המרכזית היא האג’אן אולם הדרך עוברת בעיירות נוספות בהן מומלץ לעצור ולבקר כמו DONG VAN   ו – MEO VAC .

העיירה הא ג’אנג נמצאת מרחק של כ 7 שעות נסיעה מהאנוי . מסלול קצר יתחיל ויסתיים בהאג’אנג ולמשך 3-4 ימים בצורה מעגלית. מסלולים ארוכים יותר יכולים להתחיל בהאנוי , סאפה ועוד אופציות לפי העדפותיכם והזמן העומד לרשותכם .

  • MU CHANG CHAI

במרחק של כ 300 קמ צפונית מזרחית להאנוי נמצאת אחת הפנינות בויטנאם, אזור הטרסות המרהיב במדינה MU CHANG CHAI , התמונות המפורסמות של טרסות האורז הנראות כאילו הן מפוסלות, אלה עם העיגול בשיא הגובה, לקוחות בדיוק מכאן . בכל עונה הן בצבע אחר , בספטמבר למשל הצבע הצהוב שולט והמראה מרהיב.

עד כאן חלק 1 של – ויטנאם-  אל המקומות הפחות מוכרים .

 

 

 

בנגקוק מחוץ לקופסה והפעם על סופרמרקטים

 

לקח לי זמן אבל בסוף הבנתי שבנגקוק היא גן עדן לקניות מאוכל עד אופנה ובכלל .

אזהרת קריאה – אם נתקלתם בבלוג הזה לפני היציאה מהארץ , אתם עדין יכולים לצאת עם מזוודה ריקה כדי להחזיר אותה מלאה בכל טוב.

כשמטיילים בתאילנד  נתקלים ומבקרים בעיקר ב7.11 SEVEN ELEVEN  וזה תמיד נהדר כי זו חנות נוחות יעילה ביותר, כמעט כל מה שחסר אפשר למצא בה, הרבה מוצרים נמכרים במארזים קטנים כמו שמפו , סבונים, קרמים  וכד.. בקבוקים קטנים המתאימים לנסיעות, ממתקים , מנות אוכל קטנות , שתיה קרה וחמה , עזרה ראשונה ושניה ועוד ועוד. חלק מהסניפים פתוחים 24 ש’ ביממה.

אבל אם יוצאים מעט מהרחובות המרכזיים ומרימים את העינים אפשר להתקל בסופרמרקטים ענקיים של מספר רשתות מקומיות, או כאלה שנפוצות בעיקר באסיה , בהן ניתן לפגוש את כל מוצרי הצריכה המקומים חלקם מוכרים גם ממקומותינו וחלקם שונים וזרים לנו לגמרי. לטעמי אפשר להכליל ביקור בסופר מרקט כמו ביקור  בעוד אתר תיירות ….

הכנתי כאן רשימה חלקית של סופרמרקטים , ממליצה בחום לנסות לבקר באלה אשר נקרים בדרככם, מכסימום תהנו..

*******  רשת DON DON DONKI  – מיפן היישר לבנגקוק. מלא מוצרים יפניים  , אוכל , חטיפים , מוצרים לבית ועוד במחירים מאד נוחים . כולל דוכני אוכל לאכילה במקום . פתוחה 24\7.

כתובת :

107 Soi Sukhumvit 63, Khwaeng Khlong Tan Nuea, Khet Watthana, Krung Thep Maha Nakhon 10110, Thailand

****** רשת מאד פופולרית    TESCO LOTUS

אחת הרשתות המובילות בתאילנד , קיימים סניפים ענקיים וסניפים שכונתיים, הכל אפשר למצא כאן מאוכל דרך אופנה ומוצרים לבית , במחירים מצויינים. אפילו מזכרות מהטיול תוכלו לרכוש כאן .  דוגמא לסניף נוח הנמצא ליד אחת מתחנות הרכבת העילית  , פתוח מ6 בבר עד חצות .

ברכבת העילית (BTS)  לתחנת ON NUT , לצאת ב – EXIT 2 ישר לתוך החנות.

****** FOODLAND

סופר מרקט לא ככ גדול אולם מגוון מאאאאד בחטיפים , יוקרתי משהו , אוכל מהיר , מוצרים ממדינות נוספות . לצד הסופר ישנו מתחם מסעדות , אוכל טרי וטעיםםםם. והכי הכי  – פתוח 24 שעות ונוח להגיע כי הוא ממש על רחוב SUKHUMVIT הגדול , זה שחוצה את כל מרכז העיר.

כתובת SUKHUMVIT 16 – נוסעים ברכבת העילית לתחנת ASOK  , כ 10 דקות הליכה מהחנה.

******* BIG C  – כנראה הרשת הגדולה ביותר …סניף גדול שלה נמצא דווקא באזור מרכזי של העיר בו כפי הנראה תעברו  ולכן מאד כדאי להכנס בוודאי לפני שחוזרים ארצה. תמצאו כאן כל מה שתרצו. אני גליתי שמתנות המתקבלות תמיד בברכה ובסקרנות אלה הם חטיפים שונים ומשונים , ממתקים מקומיים ועוד מוצרים שניתן למצא רק כאן. אספו כל מני סוגים גם כאלה שלא מוכרים , כי אין כמו לנסות דברים חדשים . שוקולדים בכל מני טעמים , עוגיות , חטיפי דגים מיובשים..ועוד ועוד.  אפשר לבלות כאן שעות . לצד דברי מאכל אפשר למצא כאן כמעט כל דבר  לבית ובזווול. קוסמטיקה, טואלטיקה,בגדים,תיקים,נעלים ועוד.

קל מאד להסחף כאן בקניות, רק הזהרו ממשקל עודף בחזרה ארצה.  הסניף הוא  – BIG C RATCHADAMRI – מול ה – CENTRAL WORLD .פתוח מ 0900 בבקר עד 2 לפנות בקר.

 

******** GOURMET MARKET SIAM PARAGON

בקומת הכניסה של סיאם פרגון , מאחורי המסעדות , סופרמרקט נוצץ עם סחורה בינלאומית , קצת מפונפנת אבל בהחלט שווה לבקר ולגלות כל מני סוגי תבלינים , חטיפים מיוחדים , סוגי תה וקפה , עוגות ובעצם הכל .

פתוח מ 10 בבקר עד 10 בלילה.

עד כאן רשימה חלקית כשבנוסף  ניתן למצא בבנגקוק סופר קוריאני המחזיק מוצרים לקהילה הקוריאנית , כך גם סופר יפני , סופרים שכונתיים קטנים עם מוצרים של יצרנים קטנים יותר ועוד ועוד…

לסיכום, כמו בכל מדינה , כך גם בתאילנד , ביקור בסופרמרקט מקומי מספק הכרות עם עוד צד בחיי המקומיים , כייף גדול לטעום מכל מני נשנושים ומאכלים, אפשר לטעום ולא חייבים לסיים אם לא מוצא חן העיקר הוא לטעום לנסות ולחוות.

 

 

 

 

 

איך תזמינו אוכל בתאילנד

איך תזמינו אוכל בתאילנד?

סוד קטן.. יש הרבה יותר מאכלים תאילנדים חוץ “מפאד תאי”, “אורז מוקפץ וקארי ירוק. כל אלה הן אפשרויות נהדרות אבל אם אתם מבקרים בתאילנד ותיצמדו למאכלים המוכרים רוב הסיכויים שתפספסו מגוון טעמים שטרם רכשתם בעבר. כמובן שהדבר יכול להיות מלחיץ במיוחד כאשר נמצאים במדינה זרה ,,שפה אחרת, טעמים חדשים וסגנון אכילה לא מוכר וקרוב לוודאי שנלך לאיבוד ונשאר עם המנות המוכרות והידועות.

כאן, תוכלו למצוא מספר טיפים קטנים איך לאכול בדוכני אוכל רחוב , למצא את דרככם בשוק האוכל הגדול והאינסופי של תאילנד.

דברים בסיסיים

בתאילנד לעולם לא תשארו רעבים, בכל מקום שתלכו בין אם זה רחוב עירוני סואן או כביש קטן באמצע שום מקום, תמיד תמצאו אוכל ואפילו די הרבה. בנגקוק וצ’אנג מאי הן הערים עם האוכל הטוב ביותר מבחינת מגוון האוכל והנגישות אליו. התאילנדים אוכלים את כל סוגי המזון בכל שעות היום והלילה. לעיתים קרובות אוכל יגיע אליכם גם אם אינכם מחפשים אותו כמו עגלה עם פירות פרוסים, גלידה קטנה (המוגשת כאן בין שתי פרוסות לחם לבן) או נקניקיות צלויות.

ארוחת בוקר, צהריים וערב

למרות שניתן למצוא בקלות ארוחה הכוללת טוסטים וחביתות, התאילנדים לא נוטים לאכול מאכלים הנתפשים בעין המערבית כ”מאכלי בוקר”. בדרך כלל, ארוחת הבוקר כאן תהיה מורכבת ממאכלים שניתן לאכול בכל שעה ביום. “מו- בינג” הנו בשר חזיר על מקל עם אורז דביק שיכול להיות חטיף של אחר הצהריים או באותה מידה ארוחת הבוקר. זה לא נדיר לאכול מרק אורז מבושל (“קאה טום”) בבוקר או מרק אטריות עם דגים מטוגנים.

לארוחת הצהריים רבים יאכלו ארוחה מהירה על בסיס אורז או אטריות ומגוון של ירקות מבושלים או מטוגנים מעורבבים עם דג, בשר או עוף.

ארוחת לעיתים קרובות כוללת מגוון רחב יותר של מאכלים, שילוב של טקסטורות ומטעמים , אוכל מטוגן, מעושן, צלחת ירקות ומרק דגים. לכל אחד יש קערה עם אורז כאשר הוא יכול לשלב בתוכו כל אחד מהמאכלים הנ”ל .

החריפות

בתאילנד לא יצא לכם להזמין מאכלים מדוכן לפי דרגות חריפות כמו במסעדות תאילנדיות מערביות. מאכלים מסוימים כגון “סום טאם”, קארי, “פאד קאפאו” ו”טום יאם” הן לרוב מנות שהתבלון העיקרי שלהן הוא שלל סוגים של צ’ילי לעומת האורז המוקפץ או ה”פאד תאי” אשר אינם מגיעים חריפים. אך משום שתאילנד מוכרת כיעד מתוייר, בחלק מהמקומות רמת החריפות יורדת ברגע שרואים שתייר מזמין את התבשיל.

טיפ קטן בעת הזמנת מנות הידועות כחריפות :   תוכלו לציין  “מאי פט” כלומר  “לא חריף”.

 מה לגבי מי שתייה?

מקומות כאלה לרוב יגישו מי שתייה בחינם בין אם זה בקנקן על השולחן, בקולר ליד או בבקבוקים שבדרך כלל יעלו בין 10-20 בהאט לבקבוק. באופן כללי, מי הברז אינם מומלצים לשתייה.

איך לאכול בסגנון “משפחתי”

בארוחה משפחתית נהוג להזמין מנות חלוקה מרכזיות עם מנות אורז. לרוב מקובל להזמין מספר מאכלים המשלימים אחד את השני כגון מרק אחד פשוט, קארי, ירקות מוקפצים וסלט תאילנדי. כל המרקמים שונים ויהיה שילוב של תבלינים ודרגת חריפות שונה לכל מנה.

איך לשלם על האוכל בתאילנד?

כאשר קונים אוכל לדרך מדוכן רחוב או עגלה יש לשלם בעת ההזמנה. כאשר אוכלים בשולחנות של דוכן הרחוב ניתן לשלם בסוף הארוחה.

לרוב, לא נהוג לתת טיפ אבל במסעדות ניתן להשאיר תוספת קטנה של 20-25 באט בהתאם לכמות המזון ולרמת השירות. מסעדות יוקרה או מסעדות בבתי מלון בדרך כלל כוללות מע”מ ושירות בחשבון עצמו.

רוב המנות התאילנדיות לא כוללות חיטה או קמח אולם, ישנם מרכיבים אחרים נפוצים כמו רוטב סויה , נשים עם מחלת צליאק או בעלי רגישות לגולטן צריכים להיות מודעים להם.

איך להזמין שתייה בתאילנד?

כפי שצוין לעיל, ברוב המסעדות ודוכני הרחוב יש מי שתייה בחינם, משקאות אחרים כגון תה, מיצים ואלכוהול קל ניתן למצוא בתפריט. אם אתם אוכלים בדוכני הרחוב לא יעלבו גם אם תקפצו לדוכן הסמוך לקנות שייק טרי עם הארוחה.

ביציאה לברים מומלץ לנצל את מבצעי הבירה הכוללים שלושה בקבוקים גדולים של מותג מסוים במחיר מיוחד או בקבוק משקה חריף עם מגוון ערבובים לשולחן. לדוגמה סט של “סנגסום” יכלול בקבוק קטן או גדול של רום תאילנדי עם מספר בקבוקים של שתייה קלה. אפשר להזמין גם דליים של קרח לשולחן בכדי לשמור על הבקבוקים קרים.

קוקטיילים לעומת זאת לרוב יהיו יקרים יחסית עם אלכוהול זול, כך גם לגבי כוס יין .

שאלות נפוצות:

  1. מה הם התבלינים על השולחן?

במקום מלח ופלפל לתיבול נוסף תמצאו קבוצה של ארבע כוסות קטנות או כוסות עם מרכיבים שונים. אלה הם בדרך כלל סוכר, פלפל חריף, “פאי נאם”- רוטב דגים עם צ’ילי ומיץ ליים, חומץ עם צ’ילי או רוטב צ’ילי אחר. ניתן להוסיף את הכמות הרצויה לפי טעם אישי.

  1. האם בטוח לאכול פירות וסלטים טריים?

אם הוזהרתם על אכילת פירות פרוסים או ירקות טריים , הרי שכבר ביציאה הראשונה שלכם  לעיר תבחינו בעגלות הפירות הנמצאות בכל מקום ולכן רמת הטריות גבוהה מאוד. נכון שרמת הניקיון וההיגיינה אינם ברמה של מדינה מערבית אבל אם הפרי נראה טוב תיהנו ממנו! ( כאן המקום להזכיר שלפני הנסיעה מומלץ לקבל יעוץ במרפאות המטיילים בארץ)

  1. איך אפשר לוודא שהאוכל במסעדות נקי?

אם קיים חשש קל  ניתן להזמין מנות מבושלות או מדוכן שרואים בו את המרכיבים פרוסים בפניכם , ואפלו לוותר  לעבור לדוכן הבא.

לסיכום : לרבים חווית האוכל היא חלק בלתי נפרד ומעצים את חווית הטיול כולו .  הצעתי, נסו המון מאכלים וטעמים חדשים, מכסימום יהיה לכם  טעים …

בתאבון !!

למה דווקא מיאנמר [בורמה לשעבר]?

 

עוד לפני שנסענו ואחרי שחזרנו, כל מי ששמע שאל: ” למה דווקא מיאנמר?” “מכל הארצות בעולם, איך זה שבחרתם דווקא לשם לנסוע?” וגם “ואם כבר לאזור ההוא, אז למה לא לוייטנאם, קמבודיה, תאילנד?”

אז הנה לפניכם כל הסיבות כולן וטעימה של מראות..

  1. מיאנמר כי כשאני נוסעת לטיול בחו”ל איני נוסעת רק בשביל הנופים או החוויה שביציאה מן הארץ, אני נוסעת גם ובעיקר כדי להכיר תרבות אחרת ובמיאנמר התרבות היא לגמרי אחרת, פגנית, טקסית, ומוצפת בזהב הפגודות, המקדשים ופסלי הבודהות מחד, ומאידך פשטות יפה ואורך חיים צנוע (יש האומרים- עוני, אני איני חושבת כך) בבתים בכפרים;
    לשמחתנו זכינו להגיע לאגם אינלה בסוף עונת הגשמים, אז מתקיים טקס שאורך שבועיים: ממקדש מרכזי על שפת האגם מוציאים 4 פסלי בודהה עשויים עלי זהב, שנבנו בסבלנות רבה ע”י תושבי האזור, לסירה מפוארת, גם היא מצופה זהב. את הסירה הזו מלוות כ20 סירות, בכל סירה המוני בחורים צעירים בבגדים ססגוניים, שרים ומשיטים את הסירה בתנועות אחידות. כל סירה יוצאת מכפר אחר ויחד עם סירת הבודהות הם מגיעים למקדש באחד הכפרים. שם המוני כפריים בלבוש ססגוני מקבל את פני הבודהות ואנחנו איתם וביניהם חווים אירוע תרבותי שוודאי לא נפגוש שוב.
  1. מיאנמר בגלל אורח החיים, הצניעות והפשטות, הרוח ופחות החומר, הקבלה, הסובלנות והשלווה, בגלל הבודהיזם… לפני שהגענו לאגם אינלה, עשינו טיול רגלי בן יומיים, בין הכפרים. חוויות אינספור עברנו בטיול זה, אבל את אורח החיים הזה פגשנו בדרך, במפגש עם העובדים בשדות ובלינת לילה בבית כפרי שה’שירותים’ בחוץ ומקלחת וודאי שאין אלא רק ברז בחוץ, החשמל במסורה, המטבח משותף לכל דרי אותה חצר ובבית רק מזרון לשינה. ובכל זאת כולם מסבירי פנים ונראים בעלי עושר פנימי.
  2. מיאנמר בגלל האוטנטיות. אין עוד הרבה מדינות בעולם שאורח החיים בהן עצר מלכת, לטוב ולרע, אני בוחרת בטוב בגלל הניגוד שבין זה לקידמה בארצנו, בגלל שכך אני יכולה לתהות ולחזור ולשאול מה עדיף? ישראל ומיאנמר קיבלו שתיהן עצמאות בשנת 1948. בישראל הקידמה מצויה בכל תחום, במיאנמר הקידמה נעצרה עם הבריטים… ערים וכפרים שהדרכים בהם סלולות והמדרכות מרוצופות, הן ערים שהיה בהן מושל בריטי וכך גם הרכבות: ברכב עלינו להרים לעיר יפהפיה He Hoe (עם כל הסממנים הבריטיים), שם עלינו לרכבת למסלול מרהיב ביופיו שנסלל על-ידי הבריטים ומגיע עד לגבול עם סין. אנחנו נסענו חלק קטן מהדרך ברכבת, שחלונותיה פתוחים וכאשר נוסעים באזור של עשב גבוה היא הופכת ל’מכסחת דשא’, שנוסעת לאיטה ונוסעים עולים באמצע השדה, שסוחרים עולים עליה ומוכרים את מרכולתם, שעוצרת במיוחד לתיירים כדי שיוכלו לרדת ולצלם את הגשר הגבוה, שהנוף הנראה ממנה שווה כל דקה של פחד.
  3. בגלל אגם אינלה שבו כל החיים מתנהלים על המים. הבתים בתי במבוק על כלונסאות, בנויים בתוך האגם. הרחובות, בתי המלאכה, חנויות, בתי מגורים, מסעדות, מקדשים… הכל בנוי ומתנהל על המים. כאן הוויז מכוון רק סירות ששטות ברחובות. אפילו עגבניות גדלות על איים צפים במים ואין כמו מראה הסירות האוספות את הדשן מתחתית האגם והדייגים ותנועתם המיוחדת לשמירת יציבות הסירה. באינלה כמעט לא פסק הגשם ואנחנו לא הפסקנו ליהנות מכל דקה ושניה. גם בית המלון שעל שפת האגם הוסיף רבות לפינוק ולהנאה.
  4. בגלל הכפכפים- כי אין עוד ארץ שבמקום נעלי הליכה ראויים, צריך לארוז במזוודה בעיקר… כפכפים. אנחנו באנו מצוידים כהלכה בנעלי הליכה וכבר ביום הראשון נאלצנו לחלוץ ולנעול אינספור פעמים והבנו… עשינו טעות.. כי בכל אזור באגן, במנדליי, בינגון ואפילו לפסגתו של הר Mount Popa, יש להשיל כל דבר מכפות הרגליים ולטפס ברגליים יחפות…
  5. בגלל יערות הפגודות והחיים על הנהר בבגאן. שם, לאן שלא תפנה מבטך תתנוסס יראת הקדושה בזהב, בלבן ובצבעה החום אדום של האדמה. במקדשים, בפגודות ובפסלי הבודהה. בתוך הכפרים, על גדת הנהר ובתוך היערות, אזור מישורי ענק מכוסה בקדושה ובתוך הכפר- השבילים, הבתים, החנויות, הרחובות, השווקים, על החול. אין ריצוף, או אספלט למעט הכביש הראשי, או ליד בית המלון מה שבא שוב ללמדנו בודהיזם… העדפת הרוח על החומר…
  6. מיאנמר בגלל השווקים והמוצרים הנמכרים שוודאי לא נראה במחוזותינו: העלים הירוקים לעישון שצובעים את השיניים בצהוב ובחום (אפילו אצל המדריך), ראשי תרנגולים ואצבעותיהם, תבשילים בעלי מרקמים צבעוניים, ערמות הדגים המיובשים, הבדים, הבגדים הצבעוניים מאד, הפרחים שקונים המקומיים למקדשים, הטוסטוסים שממלאים את רחבת הכניסה.. בגלל השווקים עם הצבעים הקולות והאווירה השונה.
  7. בגלל ה”טאנקה”- שמרוחה על לחיי כל איש ואישה במיאנמר, בכל מקום ובכל שעה [או כמעט] לעיתים בצורה מיוחדת, לעיתים כאילו מרחו במכחול על דף ולעיתים מוסתרת כעין מייק-אפ שמלבין את הפנים. טאנקה הוא עץ שגדל בצפון מיאנמר, ומחתיכות גזעי העצים שרואים בשווקים, יוצרים מעין משחה שעם מעט מים ניתנת למריחה. לטענת הבורמזים הטאנקה מגינה על עור פניהם מפני השמש וגם מיפה אותם כיוון שמלבינה את עור הפנים.. כן, גם שם מעדיפים את העור הלבן.. קניתי משחה מוכנה וחושבת להפוך זאת ל’קרם הבית’..
  8. החוף… בגלל החוף הזה היפה עם עצי הדקל והקוקוס והים… הים שאפילו שסער הביא עמו את תחושת השלווה האינסופית הזו.

איילת ר.

אוקטובר 2018.

כ 3 חודשים לפני הנסיעה נפגשנו ותכננו יחד את הטיול של איילת ובן זוגה.

בהמשך לפגישה יצרתי עבורם מסלול ראשוני כולל עלות כמובן . המשכנו לעבוד על המסלול ודייקנו אותו לפי העדפותיכם עד שהגענו למסלול מוסכם  ואני יצאתי  לדרך עם ההזמנות לבתי המלון  , הנהגים  , המדריכים וכל הפרטים הקטנים אשר מרכיבים טיול שכזה  שיצא מוצלח , ותואם בדיוק את מה שהם חלמו וביקשו, כפי שמסכמת איילת כל כך יפה ומדוייק .

 

יפן בעיני – מסע נשי נובמבר 2018

המסע ליפן

ביפן טיילתי לפני 30 שנים. התחלתי את המסע ההוא שנמשך שנה והיה יציאתי הראשונה מהארץ בהודו וחתמתי אותו ביפן. שתי מדינות שונות מאוד אחת מהשנייה ושונות מאוד מהמערב, בטח זה שלפני 30 שנים.

טיילתי ביפן בטרמפים, כיאה לבחורה צעירה שסיימה זה עתה את לימודיה באוניברסיטה, חרשתי את האי המרכזי והחלטתי אז שליפן שוב אשוב. היא מדינה אחרת לגמרי ומאוד מאוד מסקרנת. לפני שהגעתי ליפן טיילתי כעשרה חודשים עם בחורה שהכרתי בטיול ושהפכה להיות ברבות השנים חברתי הטובה, ציפי. דרכנו התפצלו בסידני, היא המשיכה לטייל באוסטרליה ואילו אני שמתי פעמיי ליפן.

מאז עברו שנים רבות, שתינו הקמנו משפחות, התפתחנו מקצועית, גרנו תקופות ארוכות בחו”ל, אני בארה”ב , ציפי בתאילנד. ציפי, מאז שסיימה את לימודיה באוניברסיטה עוסקת בתחום התיירות. היא עבדה במסגרות שונות כולל בחברה הגאוגרפית וצברה ניסיון רב בתחום.  כשחזרה מהשהות הארוכה במזרח החלה לתכנן טיולים באופן פרטני לאנשים המעוניינים בכך. כמי שאינה שוקדת על שמריה, מאתגרת את עצמה ומרחיבה את תחומי הידע שלה, יצאה ללימודי הדרכת קבוצות בחו”ל וישר החלה לתכנן ולבנות את הטיול המתאים לראייתה ולחזונה.

כשסיפרה לי בהתלהבות שהיא נוסעת לטוקיו לתכנן טיול נשים, הסתכלתי עליה בפליאה, אך היא אמרה ועשתה וחזרה מאוד נלהבת עם תאריך לטיול. זה עוד אחד מההבדלים ביננו –  אני איטית ולוקח לי זמן להוציא לפועל תכניות, ציפי אומרת ועושה.
התלבטותי הייתה מאוד קצרה, ידעתי שאני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיד את ההזדמנות להגיע שוב ליפן, מה עוד שלטיול הצטרפו זיוה ומילכה שטיילו אתנו בטיול ההוא לפני 30 שנים בדיוק. די מהר התגבשה קבוצה של שבע בנות שאת חלקן לא הכרתי, אבל מהר מאוד הבנתי שאני נמצאת בקבוצה שמתאימה לי ובטיול שמתוכנן בדיוק לצרכי – אני עובדת בביה”ח ולא יכולה לקחת חופשות ארוכות מידי.  עשרה ימי היעדרות  היו בהחלט סבירים והמנהלת שלי שהבינה שיש לי הזדמנות פז לבקר שוב ביפן אישרה לי בפרגון את החופשה. ציפי חשבה על כל הפרטים האלו ותפרה את הטיול כך שיתאים לנשים עובדות כמוני -יתחיל באמצע שבוע אחד וייגמר בסוף שבוע שני.

הטיול היה מאוד מרגש, עוצמתי, חווייתי. כשחזרתי, לקח לי הרבה זמן ל”נחות” ומצאתי את עצמי קונה עוד ועוד ספרים על יפן שיאריכו לי את החוויה ושיסבירו לי עוד ועוד מה ראיתי, כי זה באמת נראה כאילו חזרתי מכוכב לכת אחר. אצטט מספרו של בן עמי שילוני  “יפן במבט אישי” – “מה מושך ביפן? למה יפן מסקרת אותנו? במידה רבה זו האקזוטיקה. יפן נחשבת מסתורית יותר ממקומות אחרים בעולם. תייר ישראלי, שכבר ביקר בארצות רבות, נתקל ביפן בדברים רבים הנראים לו מוזרים. האנשים שונים מאלה שפגש במקומות אחרים, והם מדברים בשפה שאין הוא מצליח להבין בה אף לא מילה. הכתב שלהם, הנשקף אליו מכל עבר , אינו דומה לכתב אחר שהוא מכיר. החיוכים, הקידות, הנימוסים והברכות נראים לו מוזרים ובלתי מובנים. המגורים, הלבוש , האוכל, וצורת הבילוי של היפנים נראים לו משונים, והתקשורת איתם בשפות שהתייר מכיר היא בעייתית. שוני וזרות בלבד עדיין אינם יוצרים אקזוטיקה…..כדי שמקום יהיה אקזוטי עליו להיות מושך. יפן נראית מוזרה, אך היא אינה מפחידה. התייר המטייל בה חש רגוע ונהנה מן התשתית המודרנית, השכלול הטכנולוגי, התרבות האסתטית, האוכל הטעים, הניקיון, הפינוק והנופים היפים שהוא מגלה. שילוב של זרות וקסם יוצר את האקזוטיקה”.
כפי שהבנתם, לפני הטיול הייתי “ראש קטן” ביותר , סמכתי לחלוטין על ציפי ועל כך שהטיול יהיה מקסימלי מבחינת מקומות, מראות וחוויות יחסית לזמן הקצר. אין לי ספק שאם הייתי נוסעת לבד הייתי צריכה להוסיף עוד ימים על התמצאות והתברברות שלא לדבר על קריאה והכנה מרובה שנדרשת לפני טיול כזה.

ציפי לא חסה עלינו וזה לא היה טיול תיירים קלאסי – השתמשנו בתחבורה הציבורית וחרשנו את טוקיו ברגלינו עוברות מחוויה לחוויה. התפנקנו בנסיעה במיניבוס לניקו וסביב אגמי הפוג’י. השתתפנו בטקס תה מסורתי, התארחנו בריאוקן  מסורתי ,שם חווינו את חוויית הרחצה באונסן וחווית האוכל היפני המסורתי תוך שאנחנו יושבות על הרצפה ומתפוצצות מצחוק כי  לא הבנו מה אנחנו אוכלות. הכול הוגש בצורה מאוד אסטטית ויפה אך מבחינת מרקמים וטעמים חלקם היו זרים לנו לחלוטין והבנו שיש ביננו אמיצות יותר ואמיצות פחות. חווינו טקס בודהיסטי מרשים באחד המקדשים, טיילנו בשוק, אכלנו אוכל רחוב, נקלענו במקרה ליריד שלכת ובאופן ספונטני החלטנו לעצור את המיניבוס ולהשתתף בחוויה,סעדנו כל ערב במסעדה אחרת שציפי בחרה בקפידה וכך קיבלנו מדגם ומגוון של האוכל היפני. וכל זאת על קצה המזלג.

ציפי דאגה לתת לנו הרבה מידע, לספר לנו סיפורים ועם זאת לאפשר לנו גם לחוות את הדברים בעצמנו ולשאול הרבה שאלות.
הטיול השאיר בי טעם של עוד – עוד לחזור ולטייל ביפן, עוד לחזור ולחוות טיול נשים כי זו חוויה מאוד מיוחדת – לא עשינו מדיטציות מיוחדות ולא מעגלי שיח יזומים, לא שרנו מנטרות ולא רקדנו ריקודי ירח. היינו יחד וחווינו יחד ובעצם היחד נוצרו חוויות ספונטניות שהיו מרגשות ומחזקות.

 

עדינה . נובמבר 2018

ויטנאם – הכנות לנסיעה

הכנות לנסיעה לויטנאם

היא אקזוטית, יפה, מגוונת, מפתיעה,מזמינה, טעימה ומרתקת…
תכירו את ויטנאם.

בשנים האחרונות עולה ההתעניינות במדינה בקצב מסחרר ומדי שנה כמות התיירים לשם עולה. מטיילי תרמיל, משפחות עם ילדים , קבוצות גדולות , קבוצות קטנות , טיולים בהתאמה אישית .. מגוון גדול של אופציות בהן ניתן לטייל בה .

נסיעה לויטנאם חשוב לתכנן ולהתכונן אליה נכון על מנת להפיק את המירב והמיטב,

אספתי לכאן מספר טיפים ומידע שימושי שכדאי לדעת לפני שיוצאים:

  • נדרשת ויזה לכניסה לויטנאם אותה יש להכין מראש.
  • האם בטוח לטייל בויטנאם ? לגמרי , גם אם את\אתה מטיילים לבד.  אם כי כמו בהרבה מקומות בעולם יש להשמר מפני כייסים בעיקר בשווקים הצפופים .
  • מתי נוסעים ? קשה למצא את החודש האידאלי ביותר בשנה לכל האזורים .  עם זאת אציין בהכללה שבצפון נח לטייל בחודשים מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר, במרכז מרץ עד ספטמבר   ובדרום הכי טוב לטייל מנובמבר ועד פברואר.
  • כסף : המטבע המקומי DONG כ – 20,000 דונג לדולר. מכשירי ATM די נפוצים  , כרטיסי אשראי מתקבלים בבתי המלון , מרכזי קניות  , לא בהכרח בכל המסעדות  או בתי הקפה. ומזומן כמובן תמיד ניתן להחליף בchange   .

רשימה חלקית ואזורים בעלי עניין מצפון לדרום  –

HA GIANG – אזור הררי בצפון הרחוק על הגבול עם סין . נופים מרהיבים ,שבטים וקבוצות אתניות

SAPA  – אזור טרסות האורז וקבוצות אתניות שונות.

האנוי – עיר הבירה , אתרי מורשת ותרבות , עיר עתיקה , אגם מרכזי .

מפרץ האלונג – מפרץ האלונג בין האזורים הציוריים ביותר בוייטנאם וממוקם כ- 160 ק”מ מזרחית להאנוי. המפרץ שייך למחוז החוף של קואנג נין ומשתרע על פני כ- 1,500 קמ”ר, המפרץ יוצר ארכיפלג של כ- 3,000 איים ומכיל תבליטי קארסט בעלי צורות שונות היוצרים תוואי ימי מדהים ויוצא דופן. השייט במפרץ כולל עצירות לביקורים במערות שונות ביניהן מערת נטיפים ענקית.  מומל לקחת שייט בן  יומיים וללון על הספינה.

פונג נה קבאנג PHONG NHA KE BANG – פארק לאומי יפיפה השוכן במרכז מחוז קואנג בינה בצפון – מרכז וייטנאם וכולל בתוכו מערות ענק, אשר אורכן מעל 100 ק”מ. בפארק הרי הגיר עתיקים ביותר באסיה אשר נוצרו לפני יותר מ-400 מיליון שנה, מערת נטיפים מהגדולות בעולם , נהרות תת-קרקעיים ולמעלה מ-300 מערות שהופכות את הפארק לגן עדן מיוחד במינו לכל אוהבי הטבע .

הואה  – (Hoa) ממוקמת במרכז וייטנאם, באמצע הדרך בין הנוי להו צ’י מין סיטי, הייתה בירתם של קיסרי שושלת נגויין משנת 1802 ל- 1945. באותה עת הייתה הואה העיר היפה והתרבותית ביותר במדינה כולה אולם חלק ניכר מממנה נהרס במלחמת וייטנאם. כיום, שרידי העיר האסורה ואתרים היסטוריים נוספים מציעים אפשרויות סיור נרחבות ומרתקות.

הוי אן  –  העיר היפהפיה הויאן שוכנת לשפכו של נהר טו בון, בצמוד לחוף של ים סין הדרומי. הויאן מהווה את אחד ממוקדי התיירות הבולטים ביותר בוייטנאם. במשך מאות שנים שימשה העיר כנמל ימי של ממלכת הצ’מפה, וכן כצומת-דרכים מרכזי בין צפון המדינה לדרומה.  בין המאות ה-16 וה-18, עת שימשה כנמל מרכזי לסחר עם יפן ועם סין. רחובות העיר העתיקה וסמטאותיה כאילו קפאו בזמן ונותרו  כזכר לאותן שנים מפוארות. בשנת 1999 הוכרזה הויאן כאתר מורשת של אונסקו.

הו צ’י מין –  (Ho Chi Minh City) שונה באופייה ובאווירתה מהעיר האנוי, היא הלב הפועם של וייטנאם. העיר שוקקת ודינמית, מרכז תעשייתי פורה, העיר הגדולה במדינה ובירתה הכלכלית והתרבותית. עם זאת בתוך ההוויה המודרנית והעכשוית שמור מקום חשוב גם למסורות העבר, לזכרונות המלחמה וליופיה של התרבות העתיקה.

הדלתה של המקונג  – מדרום להו צ’י מין סיטי נמצאת הדלתה של נהר המקונג, מישורים אדירים המאפשרים צפייה באורחות חיים מסורתי באזור בעל עניין טופוגרפי יוצא דופן.

האי פוקוק  – הגדול ביותר במפרץ תאילנד  , מצידו השני המערבי נמצאים האיים התאילנדים קוסמוי קופנגן וקוצ’אנג.  עד לפי מס שנים היה האי מוכר רק למקומיים ותושביו עסקו בעיקר בדייג. בשנים האחרונות “נתגלה” עי יזמים ומשקיעים אשר בנו בו מס אזורי נופש בהם מרוכזים בתי המלון  והאי נמצא בתנופת בנייה ופיתוח מואצים .

מיקוח בשווקים – כמו במרבית מדינות אסיה  , מומלץ לתרגל כאן את כישורי המיקוח  שלכם אם כי בנימוס ובכבוד…וגם שימו לב שבאתרים מסויימים עשויים לבקש מכם “מחיר תיירים” , כדאי לחדד את החושים .

ברבים מאתרי התיירות הפופולריים  יעוטו עליכם רוכלים וינסו למכור לכם את מרכולם , זו פרנסתם , אפשר לרכוש אם יש עניין במשהו כמובן או לסרב בנימוס.  (חלקם יכולים להיות מעיקים  , אבל אלה “חוקי המשחק” …)

כבישים – זו משימה לא פשוטה לחצות כביש בוייטנאם  , הוייטנאמים מתיחסים לחוקי התחבורה בעיקר כאל “המלצה חמה”  , התנועה במרכזי הערים מטורפת, מאות כלי רכב ובעיקר אופנועים נוסעים במה שנראה כבלגן אחד גדול , שמרו על עצמכם . בין הערים במרבית הכבישים מהירות הנסיעה המותרת היא 60 קמ”ש לשעה ומעטים הם הכבישים המהירים .

אכול ושתו.. – האוכל נפלא לחובבי המטבח האסייתי והטעמים וסוגי התבשילים ישתנו מאזור לאזור . חובבי הקפה יחגגו , צפו לקפה חזק במיוחד שיוגש בחלק גדול מהמקומות עם חלב מרוכז , ולפעמים יוגש עם חלמון ביצה מוקצף מלמעלה. שלב ראשון טועמים רק את הקצף , שלב שני את הקפה יחד עם הקצף ושלב שלישי את הקפה שנותר בתחתית. כן גם זו חוויה.

לסיכום  ,

כמו בכל מדינה נחמד לדעת מספר מילים בסיסיות בשפה המקומית.

לפניכם רשימה כזו :

  1. Hello!– Xin chao! (sin chow!)
  2. Goodbye– Tam Biet
  3. How are you?– Ban co khoe khong? (ban co kwe khome?) also, Ban the nao?
  4. I’m fine, thank you!– Cam on ban toi khoe (gahm un ban thoy kwe)
  5. And you?– Ban thi sao? (ban ty sao?)
  6. What’s your name– Ban ten gi (ban thane zee)
  7. My name is…– Toi la (thoy la…)
  8. Thank you– Xin Cam on (sin gahm un)
  9. You’re welcome– Khong co’ gi (khom go zee)
  10. Yes– Vang (vung)
  11. No– Khong (khome)
  12. How much– Bao nhieu (bow nyew)
  13. Too expensive– Mac qua (mahk qwa)
  14. Hotel– Khach San (khack san)
  15. Hot– Nong (nom)
  16. Cold– Lanh (lang)
  17. Coffee– Ca phe (cah feh)
  18. Hot black coffee– Ca phe nong (cah feh nom)
  19. Hot Coffee with milk– Ca phe sua nong (cah feh sua nom)
  20. Tea– Tra (chah)
  21. Oh my god! Too expensive –Oi choi oi! Dep qua!

מאחלת לכם נסיעה טובה ומלאת חוויות !!

הדיאטה היפנית או הסוד היפני לחיים בריאים

הדיאטה היפנית או כמה מהסודות היפנים לחיים בריאים

אני מארגנת טיולים לאסיה אז מה פתאום אני כותבת על הדיאטה היפנית ? כי אני מארגנת טיולים גם ליפן , האוכל הוא חלק מהתרבות בכל מקום וחלק מרכזי מאד בכל טיול ביפן.

אציין כי אין זה מאמר מדעי אלה מידע אותו אספתי ואליו נחשפתי ממקורות שונים כולל בשיחות עם יפנים .

יפני ממוצע צורך כ 25% קלוריות פחות בהשוואה לאדם מערבי.

למרות שהיפנים מהווים רק 2% מאוכלוסיית העולם הם צורכים 10% מאספקת הדגים העולמית .

על פי דיווחים של האו”ם, העם היפני מעכל כ-100,000 טון אצות מדי שנה. עוד יותר מדהימה היא העובדה שהם משתמשים ביותר מ-20 סוגים שונים של אצות במטבח שלהם.

תושבי אוקינאווה המתגוררים באי בחלק הדרום מערבי של המדינה אוכלים יותר אצות מכל מקום אחר ביפן, עובדה זו מרתקת משום ששם קיים האחוז הגבוה ביותר בעולם של אוכלוסייה מעל גיל מאה.

שתיית תה הנה חלק מאורח החיים היומיומי ביפן. המדינה נמצאת בעשרייה הראשונה בין המדינות הצורכות תה, גם לפני סין. רוב התה שנהנים ממנו היפנים הנו תה ירוק, מחקרים מראים כי הוא יכול להוריד את הסיכון לסרטן, מחלות לב ויכול לשפר את התפקוד הקוגניטיבי.
הנפש, הגוף, והרגשות קשורים זה בזה. בכדי לחיות חיים מאוזנים, בריאים וארוכים ישנן מסורות עתיקות, אמונות ופילוסופיות שהתרבות היפנית אוחזת בהם כמו :

תחושת מטרה : לחיים יש משמעות ששווה לחיות עבורה. החלק החשוב ביותר בפילוסופיה זו הוא לטפל באדם אחר או פריט חי כגון בעל חיים. לפי האמונה, הדאגה לרווחת האחר מפחיתה לחצים הנובעים מהתמקדות בנושאים הפרטיים.
נתינת כבוד למבוגרים : חברים הם מקור לעידוד ריגשי ובזמנים קשים . לפיכך הם מאמינים שכאשר זקנים מקבלים הערכה וכבוד הם נוטים לחיות זמן רב יותר .

לא להתעכב על זכרונות שליליים מהעבר – היפנים למדו להשאיר מאחוריהם זכרונות השייכים לשנים קשות יותר בחייהם . הם בוחרים להנות מההווה ומכל ההנאות שהוא מציע . נוסף על כך הם בעלי אשיות חביבה ומתידדים עם אנשים צעירים אפילו לתוך השנים המאוחרות של חייהם .

פעילות גופנית : תושבי אוקינאווה מנהלים חיים אקטיביים מאוד, למעשה ביתם מאובזר במעט מאוד פרטי ריהוט. הם אוכלים בישיבה על מזרוני טאטאמי ומשום שהם קמים ומתיישבים לפחות 12 פעמים ביום הגוף שלהם שומר על איזון וחיזוק פלג גוף תחתון, חיזוק שרירים אלה חיוני ומסייע בהגנה מפני נפילות מסוכנות בשנים המאוחרות לחייהם .

אז אולי יש לנו מה וללמוד מהיפנים …

ויטנאם – שמורת הטבע פונג נה

ויטנאם – הצעה למסלול מחוץ למסלול הטיולים המוכר …

דרומית להאנוי, כשעה וחצי טיסה, מעט צפונה לקו רוחב 17 ומגיעים אל העיר דונג הוי ממנה יוצאים אל שמורת פונג נה – Phong Nha-Ke Bang. אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, 885 קמ”ר של ג’ונגלים לא נגועים בתוכם האזור הקארסטי העתיק ביותר באסיה (גילו כ 400 מליון שנה) , הפארק הלאומי זכה לעלות לכותרות של UNESCO בשנת 2009 כאשר המערה SON DOONG נגלתה לראשונה והוכתרה בתור במערה הגדולה ביותר בעולם.

בשמורה מקבץ מערות בגדלים שונים, למערת PHONG NHA הכניסה היא בעזרת סירה ולאורך ק”מ וחצי מתגלה מערת נטיפים ענקית ומראה מרהיב של תצורות סלע ונטיפים. ביציאה החוצה מהמערה מטפסים עשרות מדרגות אל המערה היבשה Thien Duong Cave – Paradise Cave. המערה נמצאת מעל פני הימים וממנה בתצפית מרהיבה על האזור כולו על הנהר והשדות הירוקים של כפר סון. במערה עצמה שבילי עץ מסודרים וצורות מרהיבות של נטיפים וזקיפים.

מערה נוספת מעניינת היא DARK CAVE – הכניסה אליה בגלישה על אומגה ארוכה מעל נהר CHAY – חוויה מטורפת.
וישנן מערות נוספות כמובן , ככל שתבלו יותר זמן באזור כך תוכלו לבקר ביותר מערות.
בשמורה עצמה מגוון עשיר של צמחים ובעלי חיים .

ציפי בן צבי – תכנון טיולים לויטנאם בהתאמה אישית