למה דווקא מיאנמר [בורמה לשעבר]?

 

עוד לפני שנסענו ואחרי שחזרנו, כל מי ששמע שאל: ” למה דווקא מיאנמר?” “מכל הארצות בעולם, איך זה שבחרתם דווקא לשם לנסוע?” וגם “ואם כבר לאזור ההוא, אז למה לא לוייטנאם, קמבודיה, תאילנד?”

אז הנה לפניכם כל הסיבות כולן וטעימה של מראות..

  1. מיאנמר כי כשאני נוסעת לטיול בחו”ל איני נוסעת רק בשביל הנופים או החוויה שביציאה מן הארץ, אני נוסעת גם ובעיקר כדי להכיר תרבות אחרת ובמיאנמר התרבות היא לגמרי אחרת, פגנית, טקסית, ומוצפת בזהב הפגודות, המקדשים ופסלי הבודהות מחד, ומאידך פשטות יפה ואורך חיים צנוע (יש האומרים- עוני, אני איני חושבת כך) בבתים בכפרים;
    לשמחתנו זכינו להגיע לאגם אינלה בסוף עונת הגשמים, אז מתקיים טקס שאורך שבועיים: ממקדש מרכזי על שפת האגם מוציאים 4 פסלי בודהה עשויים עלי זהב, שנבנו בסבלנות רבה ע”י תושבי האזור, לסירה מפוארת, גם היא מצופה זהב. את הסירה הזו מלוות כ20 סירות, בכל סירה המוני בחורים צעירים בבגדים ססגוניים, שרים ומשיטים את הסירה בתנועות אחידות. כל סירה יוצאת מכפר אחר ויחד עם סירת הבודהות הם מגיעים למקדש באחד הכפרים. שם המוני כפריים בלבוש ססגוני מקבל את פני הבודהות ואנחנו איתם וביניהם חווים אירוע תרבותי שוודאי לא נפגוש שוב.
  1. מיאנמר בגלל אורח החיים, הצניעות והפשטות, הרוח ופחות החומר, הקבלה, הסובלנות והשלווה, בגלל הבודהיזם… לפני שהגענו לאגם אינלה, עשינו טיול רגלי בן יומיים, בין הכפרים. חוויות אינספור עברנו בטיול זה, אבל את אורח החיים הזה פגשנו בדרך, במפגש עם העובדים בשדות ובלינת לילה בבית כפרי שה’שירותים’ בחוץ ומקלחת וודאי שאין אלא רק ברז בחוץ, החשמל במסורה, המטבח משותף לכל דרי אותה חצר ובבית רק מזרון לשינה. ובכל זאת כולם מסבירי פנים ונראים בעלי עושר פנימי.
  2. מיאנמר בגלל האוטנטיות. אין עוד הרבה מדינות בעולם שאורח החיים בהן עצר מלכת, לטוב ולרע, אני בוחרת בטוב בגלל הניגוד שבין זה לקידמה בארצנו, בגלל שכך אני יכולה לתהות ולחזור ולשאול מה עדיף? ישראל ומיאנמר קיבלו שתיהן עצמאות בשנת 1948. בישראל הקידמה מצויה בכל תחום, במיאנמר הקידמה נעצרה עם הבריטים… ערים וכפרים שהדרכים בהם סלולות והמדרכות מרוצופות, הן ערים שהיה בהן מושל בריטי וכך גם הרכבות: ברכב עלינו להרים לעיר יפהפיה He Hoe (עם כל הסממנים הבריטיים), שם עלינו לרכבת למסלול מרהיב ביופיו שנסלל על-ידי הבריטים ומגיע עד לגבול עם סין. אנחנו נסענו חלק קטן מהדרך ברכבת, שחלונותיה פתוחים וכאשר נוסעים באזור של עשב גבוה היא הופכת ל’מכסחת דשא’, שנוסעת לאיטה ונוסעים עולים באמצע השדה, שסוחרים עולים עליה ומוכרים את מרכולתם, שעוצרת במיוחד לתיירים כדי שיוכלו לרדת ולצלם את הגשר הגבוה, שהנוף הנראה ממנה שווה כל דקה של פחד.
  3. בגלל אגם אינלה שבו כל החיים מתנהלים על המים. הבתים בתי במבוק על כלונסאות, בנויים בתוך האגם. הרחובות, בתי המלאכה, חנויות, בתי מגורים, מסעדות, מקדשים… הכל בנוי ומתנהל על המים. כאן הוויז מכוון רק סירות ששטות ברחובות. אפילו עגבניות גדלות על איים צפים במים ואין כמו מראה הסירות האוספות את הדשן מתחתית האגם והדייגים ותנועתם המיוחדת לשמירת יציבות הסירה. באינלה כמעט לא פסק הגשם ואנחנו לא הפסקנו ליהנות מכל דקה ושניה. גם בית המלון שעל שפת האגם הוסיף רבות לפינוק ולהנאה.
  4. בגלל הכפכפים- כי אין עוד ארץ שבמקום נעלי הליכה ראויים, צריך לארוז במזוודה בעיקר… כפכפים. אנחנו באנו מצוידים כהלכה בנעלי הליכה וכבר ביום הראשון נאלצנו לחלוץ ולנעול אינספור פעמים והבנו… עשינו טעות.. כי בכל אזור באגן, במנדליי, בינגון ואפילו לפסגתו של הר Mount Popa, יש להשיל כל דבר מכפות הרגליים ולטפס ברגליים יחפות…
  5. בגלל יערות הפגודות והחיים על הנהר בבגאן. שם, לאן שלא תפנה מבטך תתנוסס יראת הקדושה בזהב, בלבן ובצבעה החום אדום של האדמה. במקדשים, בפגודות ובפסלי הבודהה. בתוך הכפרים, על גדת הנהר ובתוך היערות, אזור מישורי ענק מכוסה בקדושה ובתוך הכפר- השבילים, הבתים, החנויות, הרחובות, השווקים, על החול. אין ריצוף, או אספלט למעט הכביש הראשי, או ליד בית המלון מה שבא שוב ללמדנו בודהיזם… העדפת הרוח על החומר…
  6. מיאנמר בגלל השווקים והמוצרים הנמכרים שוודאי לא נראה במחוזותינו: העלים הירוקים לעישון שצובעים את השיניים בצהוב ובחום (אפילו אצל המדריך), ראשי תרנגולים ואצבעותיהם, תבשילים בעלי מרקמים צבעוניים, ערמות הדגים המיובשים, הבדים, הבגדים הצבעוניים מאד, הפרחים שקונים המקומיים למקדשים, הטוסטוסים שממלאים את רחבת הכניסה.. בגלל השווקים עם הצבעים הקולות והאווירה השונה.
  7. בגלל ה”טאנקה”- שמרוחה על לחיי כל איש ואישה במיאנמר, בכל מקום ובכל שעה [או כמעט] לעיתים בצורה מיוחדת, לעיתים כאילו מרחו במכחול על דף ולעיתים מוסתרת כעין מייק-אפ שמלבין את הפנים. טאנקה הוא עץ שגדל בצפון מיאנמר, ומחתיכות גזעי העצים שרואים בשווקים, יוצרים מעין משחה שעם מעט מים ניתנת למריחה. לטענת הבורמזים הטאנקה מגינה על עור פניהם מפני השמש וגם מיפה אותם כיוון שמלבינה את עור הפנים.. כן, גם שם מעדיפים את העור הלבן.. קניתי משחה מוכנה וחושבת להפוך זאת ל’קרם הבית’..
  8. החוף… בגלל החוף הזה היפה עם עצי הדקל והקוקוס והים… הים שאפילו שסער הביא עמו את תחושת השלווה האינסופית הזו.

איילת ר.

אוקטובר 2018.

כ 3 חודשים לפני הנסיעה נפגשנו ותכננו יחד את הטיול של איילת ובן זוגה.

בהמשך לפגישה יצרתי עבורם מסלול ראשוני כולל עלות כמובן . המשכנו לעבוד על המסלול ודייקנו אותו לפי העדפותיכם עד שהגענו למסלול מוסכם  ואני יצאתי  לדרך עם ההזמנות לבתי המלון  , הנהגים  , המדריכים וכל הפרטים הקטנים אשר מרכיבים טיול שכזה  שיצא מוצלח , ותואם בדיוק את מה שהם חלמו וביקשו, כפי שמסכמת איילת כל כך יפה ומדוייק .

 

יפן בעיני – מסע נשי נובמבר 2018

המסע ליפן

ביפן טיילתי לפני 30 שנים. התחלתי את המסע ההוא שנמשך שנה והיה יציאתי הראשונה מהארץ בהודו וחתמתי אותו ביפן. שתי מדינות שונות מאוד אחת מהשנייה ושונות מאוד מהמערב, בטח זה שלפני 30 שנים.

טיילתי ביפן בטרמפים, כיאה לבחורה צעירה שסיימה זה עתה את לימודיה באוניברסיטה, חרשתי את האי המרכזי והחלטתי אז שליפן שוב אשוב. היא מדינה אחרת לגמרי ומאוד מאוד מסקרנת. לפני שהגעתי ליפן טיילתי כעשרה חודשים עם בחורה שהכרתי בטיול ושהפכה להיות ברבות השנים חברתי הטובה, ציפי. דרכנו התפצלו בסידני, היא המשיכה לטייל באוסטרליה ואילו אני שמתי פעמיי ליפן.

מאז עברו שנים רבות, שתינו הקמנו משפחות, התפתחנו מקצועית, גרנו תקופות ארוכות בחו”ל, אני בארה”ב , ציפי בתאילנד. ציפי, מאז שסיימה את לימודיה באוניברסיטה עוסקת בתחום התיירות. היא עבדה במסגרות שונות כולל בחברה הגאוגרפית וצברה ניסיון רב בתחום.  כשחזרה מהשהות הארוכה במזרח החלה לתכנן טיולים באופן פרטני לאנשים המעוניינים בכך. כמי שאינה שוקדת על שמריה, מאתגרת את עצמה ומרחיבה את תחומי הידע שלה, יצאה ללימודי הדרכת קבוצות בחו”ל וישר החלה לתכנן ולבנות את הטיול המתאים לראייתה ולחזונה.

כשסיפרה לי בהתלהבות שהיא נוסעת לטוקיו לתכנן טיול נשים, הסתכלתי עליה בפליאה, אך היא אמרה ועשתה וחזרה מאוד נלהבת עם תאריך לטיול. זה עוד אחד מההבדלים ביננו –  אני איטית ולוקח לי זמן להוציא לפועל תכניות, ציפי אומרת ועושה.
התלבטותי הייתה מאוד קצרה, ידעתי שאני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיד את ההזדמנות להגיע שוב ליפן, מה עוד שלטיול הצטרפו זיוה ומילכה שטיילו אתנו בטיול ההוא לפני 30 שנים בדיוק. די מהר התגבשה קבוצה של שבע בנות שאת חלקן לא הכרתי, אבל מהר מאוד הבנתי שאני נמצאת בקבוצה שמתאימה לי ובטיול שמתוכנן בדיוק לצרכי – אני עובדת בביה”ח ולא יכולה לקחת חופשות ארוכות מידי.  עשרה ימי היעדרות  היו בהחלט סבירים והמנהלת שלי שהבינה שיש לי הזדמנות פז לבקר שוב ביפן אישרה לי בפרגון את החופשה. ציפי חשבה על כל הפרטים האלו ותפרה את הטיול כך שיתאים לנשים עובדות כמוני -יתחיל באמצע שבוע אחד וייגמר בסוף שבוע שני.

הטיול היה מאוד מרגש, עוצמתי, חווייתי. כשחזרתי, לקח לי הרבה זמן ל”נחות” ומצאתי את עצמי קונה עוד ועוד ספרים על יפן שיאריכו לי את החוויה ושיסבירו לי עוד ועוד מה ראיתי, כי זה באמת נראה כאילו חזרתי מכוכב לכת אחר. אצטט מספרו של בן עמי שילוני  “יפן במבט אישי” – “מה מושך ביפן? למה יפן מסקרת אותנו? במידה רבה זו האקזוטיקה. יפן נחשבת מסתורית יותר ממקומות אחרים בעולם. תייר ישראלי, שכבר ביקר בארצות רבות, נתקל ביפן בדברים רבים הנראים לו מוזרים. האנשים שונים מאלה שפגש במקומות אחרים, והם מדברים בשפה שאין הוא מצליח להבין בה אף לא מילה. הכתב שלהם, הנשקף אליו מכל עבר , אינו דומה לכתב אחר שהוא מכיר. החיוכים, הקידות, הנימוסים והברכות נראים לו מוזרים ובלתי מובנים. המגורים, הלבוש , האוכל, וצורת הבילוי של היפנים נראים לו משונים, והתקשורת איתם בשפות שהתייר מכיר היא בעייתית. שוני וזרות בלבד עדיין אינם יוצרים אקזוטיקה…..כדי שמקום יהיה אקזוטי עליו להיות מושך. יפן נראית מוזרה, אך היא אינה מפחידה. התייר המטייל בה חש רגוע ונהנה מן התשתית המודרנית, השכלול הטכנולוגי, התרבות האסתטית, האוכל הטעים, הניקיון, הפינוק והנופים היפים שהוא מגלה. שילוב של זרות וקסם יוצר את האקזוטיקה”.
כפי שהבנתם, לפני הטיול הייתי “ראש קטן” ביותר , סמכתי לחלוטין על ציפי ועל כך שהטיול יהיה מקסימלי מבחינת מקומות, מראות וחוויות יחסית לזמן הקצר. אין לי ספק שאם הייתי נוסעת לבד הייתי צריכה להוסיף עוד ימים על התמצאות והתברברות שלא לדבר על קריאה והכנה מרובה שנדרשת לפני טיול כזה.

ציפי לא חסה עלינו וזה לא היה טיול תיירים קלאסי – השתמשנו בתחבורה הציבורית וחרשנו את טוקיו ברגלינו עוברות מחוויה לחוויה. התפנקנו בנסיעה במיניבוס לניקו וסביב אגמי הפוג’י. השתתפנו בטקס תה מסורתי, התארחנו בריאוקן  מסורתי ,שם חווינו את חוויית הרחצה באונסן וחווית האוכל היפני המסורתי תוך שאנחנו יושבות על הרצפה ומתפוצצות מצחוק כי  לא הבנו מה אנחנו אוכלות. הכול הוגש בצורה מאוד אסטטית ויפה אך מבחינת מרקמים וטעמים חלקם היו זרים לנו לחלוטין והבנו שיש ביננו אמיצות יותר ואמיצות פחות. חווינו טקס בודהיסטי מרשים באחד המקדשים, טיילנו בשוק, אכלנו אוכל רחוב, נקלענו במקרה ליריד שלכת ובאופן ספונטני החלטנו לעצור את המיניבוס ולהשתתף בחוויה,סעדנו כל ערב במסעדה אחרת שציפי בחרה בקפידה וכך קיבלנו מדגם ומגוון של האוכל היפני. וכל זאת על קצה המזלג.

ציפי דאגה לתת לנו הרבה מידע, לספר לנו סיפורים ועם זאת לאפשר לנו גם לחוות את הדברים בעצמנו ולשאול הרבה שאלות.
הטיול השאיר בי טעם של עוד – עוד לחזור ולטייל ביפן, עוד לחזור ולחוות טיול נשים כי זו חוויה מאוד מיוחדת – לא עשינו מדיטציות מיוחדות ולא מעגלי שיח יזומים, לא שרנו מנטרות ולא רקדנו ריקודי ירח. היינו יחד וחווינו יחד ובעצם היחד נוצרו חוויות ספונטניות שהיו מרגשות ומחזקות.

 

עדינה . נובמבר 2018

ויטנאם – הכנות לנסיעה

הכנות לנסיעה לויטנאם

היא אקזוטית, יפה, מגוונת, מפתיעה,מזמינה, טעימה ומרתקת…
תכירו את ויטנאם.

בשנים האחרונות עולה ההתעניינות במדינה בקצב מסחרר ומדי שנה כמות התיירים לשם עולה. מטיילי תרמיל, משפחות עם ילדים , קבוצות גדולות , קבוצות קטנות , טיולים בהתאמה אישית .. מגוון גדול של אופציות בהן ניתן לטייל בה .

נסיעה לויטנאם חשוב לתכנן ולהתכונן אליה נכון על מנת להפיק את המירב והמיטב,

אספתי לכאן מספר טיפים ומידע שימושי שכדאי לדעת לפני שיוצאים:

  • נדרשת ויזה לכניסה לויטנאם אותה יש להכין מראש.
  • האם בטוח לטייל בויטנאם ? לגמרי , גם אם את\אתה מטיילים לבד.  אם כי כמו בהרבה מקומות בעולם יש להשמר מפני כייסים בעיקר בשווקים הצפופים .
  • מתי נוסעים ? קשה למצא את החודש האידאלי ביותר בשנה לכל האזורים .  עם זאת אציין בהכללה שבצפון נח לטייל בחודשים מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר, במרכז מרץ עד ספטמבר   ובדרום הכי טוב לטייל מנובמבר ועד פברואר.
  • כסף : המטבע המקומי DONG כ – 20,000 דונג לדולר. מכשירי ATM די נפוצים  , כרטיסי אשראי מתקבלים בבתי המלון , מרכזי קניות  , לא בהכרח בכל המסעדות  או בתי הקפה. ומזומן כמובן תמיד ניתן להחליף בchange   .

רשימה חלקית ואזורים בעלי עניין מצפון לדרום  –

HA GIANG – אזור הררי בצפון הרחוק על הגבול עם סין . נופים מרהיבים ,שבטים וקבוצות אתניות

SAPA  – אזור טרסות האורז וקבוצות אתניות שונות.

האנוי – עיר הבירה , אתרי מורשת ותרבות , עיר עתיקה , אגם מרכזי .

מפרץ האלונג – מפרץ האלונג בין האזורים הציוריים ביותר בוייטנאם וממוקם כ- 160 ק”מ מזרחית להאנוי. המפרץ שייך למחוז החוף של קואנג נין ומשתרע על פני כ- 1,500 קמ”ר, המפרץ יוצר ארכיפלג של כ- 3,000 איים ומכיל תבליטי קארסט בעלי צורות שונות היוצרים תוואי ימי מדהים ויוצא דופן. השייט במפרץ כולל עצירות לביקורים במערות שונות ביניהן מערת נטיפים ענקית.  מומל לקחת שייט בן  יומיים וללון על הספינה.

פונג נה קבאנג PHONG NHA KE BANG – פארק לאומי יפיפה השוכן במרכז מחוז קואנג בינה בצפון – מרכז וייטנאם וכולל בתוכו מערות ענק, אשר אורכן מעל 100 ק”מ. בפארק הרי הגיר עתיקים ביותר באסיה אשר נוצרו לפני יותר מ-400 מיליון שנה, מערת נטיפים מהגדולות בעולם , נהרות תת-קרקעיים ולמעלה מ-300 מערות שהופכות את הפארק לגן עדן מיוחד במינו לכל אוהבי הטבע .

הואה  – (Hoa) ממוקמת במרכז וייטנאם, באמצע הדרך בין הנוי להו צ’י מין סיטי, הייתה בירתם של קיסרי שושלת נגויין משנת 1802 ל- 1945. באותה עת הייתה הואה העיר היפה והתרבותית ביותר במדינה כולה אולם חלק ניכר מממנה נהרס במלחמת וייטנאם. כיום, שרידי העיר האסורה ואתרים היסטוריים נוספים מציעים אפשרויות סיור נרחבות ומרתקות.

הוי אן  –  העיר היפהפיה הויאן שוכנת לשפכו של נהר טו בון, בצמוד לחוף של ים סין הדרומי. הויאן מהווה את אחד ממוקדי התיירות הבולטים ביותר בוייטנאם. במשך מאות שנים שימשה העיר כנמל ימי של ממלכת הצ’מפה, וכן כצומת-דרכים מרכזי בין צפון המדינה לדרומה.  בין המאות ה-16 וה-18, עת שימשה כנמל מרכזי לסחר עם יפן ועם סין. רחובות העיר העתיקה וסמטאותיה כאילו קפאו בזמן ונותרו  כזכר לאותן שנים מפוארות. בשנת 1999 הוכרזה הויאן כאתר מורשת של אונסקו.

הו צ’י מין –  (Ho Chi Minh City) שונה באופייה ובאווירתה מהעיר האנוי, היא הלב הפועם של וייטנאם. העיר שוקקת ודינמית, מרכז תעשייתי פורה, העיר הגדולה במדינה ובירתה הכלכלית והתרבותית. עם זאת בתוך ההוויה המודרנית והעכשוית שמור מקום חשוב גם למסורות העבר, לזכרונות המלחמה וליופיה של התרבות העתיקה.

הדלתה של המקונג  – מדרום להו צ’י מין סיטי נמצאת הדלתה של נהר המקונג, מישורים אדירים המאפשרים צפייה באורחות חיים מסורתי באזור בעל עניין טופוגרפי יוצא דופן.

האי פוקוק  – הגדול ביותר במפרץ תאילנד  , מצידו השני המערבי נמצאים האיים התאילנדים קוסמוי קופנגן וקוצ’אנג.  עד לפי מס שנים היה האי מוכר רק למקומיים ותושביו עסקו בעיקר בדייג. בשנים האחרונות “נתגלה” עי יזמים ומשקיעים אשר בנו בו מס אזורי נופש בהם מרוכזים בתי המלון  והאי נמצא בתנופת בנייה ופיתוח מואצים .

מיקוח בשווקים – כמו במרבית מדינות אסיה  , מומלץ לתרגל כאן את כישורי המיקוח  שלכם אם כי בנימוס ובכבוד…וגם שימו לב שבאתרים מסויימים עשויים לבקש מכם “מחיר תיירים” , כדאי לחדד את החושים .

ברבים מאתרי התיירות הפופולריים  יעוטו עליכם רוכלים וינסו למכור לכם את מרכולם , זו פרנסתם , אפשר לרכוש אם יש עניין במשהו כמובן או לסרב בנימוס.  (חלקם יכולים להיות מעיקים  , אבל אלה “חוקי המשחק” …)

כבישים – זו משימה לא פשוטה לחצות כביש בוייטנאם  , הוייטנאמים מתיחסים לחוקי התחבורה בעיקר כאל “המלצה חמה”  , התנועה במרכזי הערים מטורפת, מאות כלי רכב ובעיקר אופנועים נוסעים במה שנראה כבלגן אחד גדול , שמרו על עצמכם . בין הערים במרבית הכבישים מהירות הנסיעה המותרת היא 60 קמ”ש לשעה ומעטים הם הכבישים המהירים .

אכול ושתו.. – האוכל נפלא לחובבי המטבח האסייתי והטעמים וסוגי התבשילים ישתנו מאזור לאזור . חובבי הקפה יחגגו , צפו לקפה חזק במיוחד שיוגש בחלק גדול מהמקומות עם חלב מרוכז , ולפעמים יוגש עם חלמון ביצה מוקצף מלמעלה. שלב ראשון טועמים רק את הקצף , שלב שני את הקפה יחד עם הקצף ושלב שלישי את הקפה שנותר בתחתית. כן גם זו חוויה.

לסיכום  ,

כמו בכל מדינה נחמד לדעת מספר מילים בסיסיות בשפה המקומית.

לפניכם רשימה כזו :

  1. Hello!– Xin chao! (sin chow!)
  2. Goodbye– Tam Biet
  3. How are you?– Ban co khoe khong? (ban co kwe khome?) also, Ban the nao?
  4. I’m fine, thank you!– Cam on ban toi khoe (gahm un ban thoy kwe)
  5. And you?– Ban thi sao? (ban ty sao?)
  6. What’s your name– Ban ten gi (ban thane zee)
  7. My name is…– Toi la (thoy la…)
  8. Thank you– Xin Cam on (sin gahm un)
  9. You’re welcome– Khong co’ gi (khom go zee)
  10. Yes– Vang (vung)
  11. No– Khong (khome)
  12. How much– Bao nhieu (bow nyew)
  13. Too expensive– Mac qua (mahk qwa)
  14. Hotel– Khach San (khack san)
  15. Hot– Nong (nom)
  16. Cold– Lanh (lang)
  17. Coffee– Ca phe (cah feh)
  18. Hot black coffee– Ca phe nong (cah feh nom)
  19. Hot Coffee with milk– Ca phe sua nong (cah feh sua nom)
  20. Tea– Tra (chah)
  21. Oh my god! Too expensive –Oi choi oi! Dep qua!

מאחלת לכם נסיעה טובה ומלאת חוויות !!

ויטנאם – שמורת הטבע פונג נה

ויטנאם – הצעה למסלול מחוץ למסלול הטיולים המוכר …

דרומית להאנוי, כשעה וחצי טיסה, מעט צפונה לקו רוחב 17 ומגיעים אל העיר דונג הוי ממנה יוצאים אל שמורת פונג נה – Phong Nha-Ke Bang. אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, 885 קמ”ר של ג’ונגלים לא נגועים בתוכם האזור הקארסטי העתיק ביותר באסיה (גילו כ 400 מליון שנה) , הפארק הלאומי זכה לעלות לכותרות של UNESCO בשנת 2009 כאשר המערה SON DOONG נגלתה לראשונה והוכתרה בתור במערה הגדולה ביותר בעולם.

בשמורה מקבץ מערות בגדלים שונים, למערת PHONG NHA הכניסה היא בעזרת סירה ולאורך ק”מ וחצי מתגלה מערת נטיפים ענקית ומראה מרהיב של תצורות סלע ונטיפים. ביציאה החוצה מהמערה מטפסים עשרות מדרגות אל המערה היבשה Thien Duong Cave – Paradise Cave. המערה נמצאת מעל פני הימים וממנה בתצפית מרהיבה על האזור כולו על הנהר והשדות הירוקים של כפר סון. במערה עצמה שבילי עץ מסודרים וצורות מרהיבות של נטיפים וזקיפים.

מערה נוספת מעניינת היא DARK CAVE – הכניסה אליה בגלישה על אומגה ארוכה מעל נהר CHAY – חוויה מטורפת.
וישנן מערות נוספות כמובן , ככל שתבלו יותר זמן באזור כך תוכלו לבקר ביותר מערות.
בשמורה עצמה מגוון עשיר של צמחים ובעלי חיים .

ציפי בן צבי – תכנון טיולים לויטנאם בהתאמה אישית