דיווח יומן מסע - תאילנד, בנגקוק | ציפי בן צבי

יומן מסע – תאילנד; דיווח יום חמישי

 

דווח חמישי מבנגקוק  2.9.2015

התעוררנו הבקר לקול רעמים עזים וראינו על חלונות החדר העצומים, איך אלפי טיפות של גשם מתאבדות מהקומה העשרים ואחת.

בוא נחזור לבוקר של אתמול . דני שבלילה הקודם היה עסוק בתיוג של תמונות עד השעות הקטנות של הלילה, החליט לוותר על ארוחת הבקר. אני לא. בקומה השישית של המלון מגישים ארוחת בקר עשירה במיוחד. בר עצום גם של הדברים הרגילים, אבל גם נקניקים מסוגים שונים ומאכלי המזרח. מבחינתי תפריט צהריים. האמת בזבוז עלי. הסתפקתי בביצת עין עם קצת ירקות. לקינוח, לחמניה עגולה שחורה כמו פחם. עם כמה סוגי ריבה. הריבות שלהם מדהימות.

באיחור קל, התייצבנו בקומת הכניסה, שם כבר חיכו בון ונואי. אני לבושה במכנסי שראוואל עם פילים. כמו רוב התיירים (כשדני הציע שאקנה כאלו ממש עקמתי את האף. בדיעבד, החלטה טובה ) בתוכנית הרבה מקדשים. אי אפשר בלי. וארמון המלך.

המקדש הראשון נקרא מקדש הזהב של בודהה. שם מתגורר לו בודהה ענק מזהב. מסתבר, שהעובדה שהוא עשוי מזהב התגלתה במקרה בעת ההובלה של הפסל למקדש חדש בבנגקוק. הוא נפל ונשברה ממנו חתיכה ואז הסתבר, שהוא עשוי כולו מזהב טהור. האמת, מרשים ביותר. הוא הבודהה הגדול ביותר בתאילנד. ההשקעה שלהם במקדשים של בודהה עולה על כל דמיון.

בחוץ לחות גבוהה והשיער שלי מתנפח ומתנפח לממדים, שלא נראו אי פעם. כמה טיפות גשם והנפיחות גדלה. פה כולן עם שיער חלק. אין ללחות שום השפעה על השיער שלהן. הן נראות תמיד במיטבן, עם עור פנים מדהים ושיער מבהיק.

אין אוויר. בון משאילה לי את המניפה שלה. עכשיו עומדים בתור להכנס למתחם הארמון. קודם ביקור בעוד מקדש של בודהה. הפעם בודהה שהוא יחסית מיניאטורי 66 סנטימטר גובה. והוא יושב כל כך גבוה בתוך המקדש,  שהוא נראה ממש זעיר. מה שמיוחד בבודהה הזה שהוא עשוי מאבן ג׳ייד ויש לו 3 תלבושות, כולן מזהב, שמוחלפות בהתאם לעונות השנה. כמובן שכל כניסה למקדש כזה מצריכה הורדת נעליים בכניסה (אני כבר מתורגלת באתי עם הוויאנאס) וחייבים לדלג על סף הדלת.

המתחם עצמו עמוס בתיירים יותר מכל מקום אחר, שהיינו בו עד היום, ואפילו בודקים תיקים. אנחנו עוברים בכמה מקדשים, חלקם מצופים בזהב ופסיפס ומראות קטנות בצבעים שונים. לא זהב אמיתי ולא יהלומים, אבל עבודת נמלים מרשימה. כפי שכבר הסברתי, אחד המלכים ששהה באירופה תקופה הביא לכאן את האדריכלות המערבית ולכן רואים מבנים שיש בהם תערובת של סגנונות. מערב עם מזרח.

ביציאה ממתחם הארמון, (אגב המלך לא מתגורר במתחם הזה. כמה מבנים נפתחים רק בארועים מיוחדים) מספרת לי בון סיפור מדהים. היא עצמה גדלה בבית בתוך המתחם של הארמון,  כי אמה עובדת עבור המלך. היא הייתה חייבת לחזור כל יום עד עשר בערב לארמון. אמה עדיין מתגוררת בדירה בתוך המתחם הזה.

ביציאה משם. נפלנו על ככר הומה יונים. מיד קבלנו תמורת 30 באט 3 שקיות להאכיל את הציפורים. ונעשתה עלינו התקפה משולבת של כל היונים. יש סרטון מצחיק שדני עשה איך הם התנפלו עלי. היה ממש כף!

במקדש האחרון של בודהה מתגורר בודהה באורך 46 מטר וברוחב (גובה) 15 מטר. באמת משהו עצום ומרשים. הוא מונח שם בשכיבה ונקרא the reclining Buddha. כמובן שקודם יצרו אותו, ואחר כך בנו מסביבו את כל המקדש. הוא מצופה זהב, אבל ראיתי שם קילוף,  ולכן נראה לי שזה רק צבוע זהב. לא יותר מזה. בון לא אישרה ולא הכחישה.

כמובן שההתייחסות שלנו שונה למקומות האלו. מבחינתנו עוד פסל. עבורם מקום קדוש. הם תורמים כסף מביאים פרחים ומבקשים מבודהה שיביא להם מזל.

כשסיימנו עם סיור המקדשים. הובלנו למלון river side שם מוגשת ארוחת צהריים לתיירים. שוב בופה. האמת עשיר בתבשילים וטעים.

מחוץ למלון חכתה לנו סירה קטנה (רק עבורנו) ולקחה אותנו לסיור תעלות. בתחילה שטים בנהר,  ואחר כך פונים בסמטה לתעלות המסתעפות. רואים בדרך את כל הבתים שיושבים על התעלות. רובם במצב ממש גרוע. אבל פה ושם צצים בתים מרשימים. ואפילו ראינו שכונה של בתים פרטיים שנבנית על הנהר.

ילדים קפצו למים למרות שלי זה לא נראה נקי. גם פגשנו בדרך מספר קרוקודילים. ואף ראינו אחד מטפס במדרגות לכיוון אחד הבתים. בון טוענת שהם מפחדים מאנשים ולא להפך. בנהר ובתעלות יש צמחיה מיוחדת שצפה על המים וממנה עושים רהיטים.

היינו אמורים לאסוף לחם בדרך, כדי להאכיל את הדגים, הלחם אזל. אבל ראינו אותם בהמוניהם במקום בו הדייג אסור, ולכן הם מגיעים לשם ללא פחד, לקבל אוכל. משקלם כקילו וחצי.

כשעה שטנו בסירה הפתוחה. הייתה רוח חזקה, אבל הנהר היה שקט לאחר הגשם, שירד כשעה קודם. הרכב חיכה לנו ביציאה מאחד המזחים. והחזיר אותנו למלון. פה פרידה נוספת מבון ונואי.

בכל פרידה כזו אנחנו גם מצ׳פרים אותם, והאמת בצדק. ופה המקום קצת להרחיב על העם התאילנדי. אולי כבר כתבתי,  אבל בכל יום אני מלאת התפעלות מהלבביות שלהם, מהרצון לסייע, מהעדינות, ומהחיוך שאת מקבלת מהם. וכל טיפ, מתקבל באסירות טובה. נותנים לך תחושה שאת אורחת מאד רצוייה.

שמחנו לחזור למלון באזור שעה ארבע, כי בון הזמינה לנו כרטיסים להופעה שנקראת Siam Niramit ורצינו לנוח קצת.

במלון על המיטה המתינה לי ערימת כביסה כולה מגוהצת ועטופה בנייר צלופן. זה מנהג שאימצתי. הטיול עולה כל כך הרבה אז מה הבעייה להשקיע עוד 200 שקל בכביסה נקייה.

מציעה  לכם לאמץ את זה .

ההופעה בשעה שמונה, אבל בון ממליצה לקחת מונית בשעה שש, כי גשום ויש תנועה מטורפת. לא הבנו אז למה צריך שעתיים לנסיעה של 12 ק״מ, אבל בכל זאת  עשינו  כמצוותה,  אבל המונית מתעכבת ואז ה- bell boy החמוד מבין שיש כאן בעיה. הוא יוצא לרחוב ומתחיל לחפש מוניות. גם אלו שמצא לא מכירים את הדרך. והשעון מתקתק. ואז הוא לוקח אותנו למלון אחר,  ושם הוא מנהל מו״מ ובאי נעימות מודיע לנו, שהם רוצים 400 באט (40 שקל) ידענו שזה אמור לעלות 150 באט. בקיצור, כמובן שהסכמנו, הם בטח אמרו לעצמם שהם תפסו פריירים, אבל לנו לא נותרה ברירה. והאמת זה סכום מצחיק עבורנו.

המקרה הזה המחיש לנו את הבעייתיות במציאת מונית בימים עמוסים וגשומים.

טרם ההופעה עוד הספקנו לראות, שהתיאטרון נמצא במתחם, שעוצב כמו כפר תאילנדי. ושם, במתחם כובדנו בכמה מתאבנים טעימים. ממש כמו לפני חתונה.

האולם ענק, יש לנו מקומות מדהימים.  שורה חמש באמצע. ואסור לצלם. איזה מזל, דני יוכל לנוח סוף סוף.

ההופעה מספרת את ההיסטוריה של סיאם, אבל הסיפור עצמו הוא לא העניין,  אלא ההפקה המטורפת. לדוגמא על הבמה הם בנו ממש נהר עם מים והיה בו עומק אחד השחקנים שכשך במי הנהר. כמות התפאורות הצבעוניות וכמות התלבושות היא פשוט מדהימה. הכל כמובן ססגוני בטירוף. הכל מלווה במוסיקה תאילנדית. הם גם יורדים לקהל ועוברים בין השורות  בהחלט מרשים. וגם הביאו פילים לבמה. בקיצור שווה.

להשיג מונית חזרה,  היה הרבה יותר קל. בתיאטרון יש תחנת מוניות עם סדרנים. ונסיעה מהירה יותר עם הפעלת מונה עלתה פחות 180 באט.

את הערב סיימנו בארוחת מקדונלד ליד המלון שפתוח 24 שעות. אמרו לנו שרוב המסעדות נסגרות באיזור פה בשעה עשר כך, שלא נותרה ברירה אחרת. בדיעבד התברר שהוטעינו.

מחר דווח על היום האחרון בבנגקוק.

לילה טוב וחג שמח !

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *